הספר להיות אלוהים - המשוגע הרע, הוא האדם עצמו. וזה, גם אם נ אמר שהמציאות היא משוגעת ורעה - למה

א× ח× ו ממשיכים בספר, להיות אלוהים עמוד 229

מה זה אומר? שתדע לכ שאתה משוגע רע. והרבה פעמים האדם אומר, תראה המציאות משוגעת ורעה, וזה אומר, שתדע לכ שאפילו שהמציאות משוגעת ורעה, אבל המשוגע הרע זה אתה.

האדם אומר בדרכ כלל שהמציאות רעה ומשוגעת, אבל אפילו שהמציאות משוגעת ורעה עדיין האדם הוא המשוגע הרע.

כי האדם רגיל לגלגל את האחריות שלו על כולם, הוא אומר שהוא לא אחראי. ואפילו שהוא מוכן לקחת אחריות, עדיין טוען שיש עוד אשמים. מי היחיד שמוכן לקחת את כל האחריות על עצמו? אלוהים. מהתודעה של אלוהים, האדם צריכ לקחת את כל האחריות על עצמו.

לכאורה זה × שמע רע, אבל אם היית מבין שאתה אלוהים, ובאמת מבין שאתה עושה הכל, אז איכ יכול להיות רע?

שאלה: אבל אתה עושה רע לעצמכ.

אליעד: רע, זה רק שאתה לא רוצה את זה. אבל אם אתה אומר שכול מה שקורה א× י רוצה שזה יקרה, אז לא תרגיש רע, כי זה מה שאתה רוצה.

כול המטרה של הספר זה שתרגישי שאת אלוהים, ותחווי שאת עושה את הכל. בגלל שהאדם לא חווה שהוא אלוהים, לכן הוא לא לוקח את האחריות על עצמו.

והאדם מאשים את המציאות, שהוא לא מבין אותה והיא לא ברורה לו, ושואל - למה זה קרה? למה אלוהים עשה את זה? אבל האדם לא מבין שהמשוגע זה הוא.

שאלה: המציאות זה א× י.

אליעד: אם עדיין אתה מרגיש שיש מציאות ויש אותכ, עדיין לא הב× ת. זה כמו שהאצבע מבי× ה שהיא זה הגוף.

שאלה: אם א× י מבקשת מהמציאות משהו.

אליעד: זה אומר שאת משוגעת. את המציאות, ואת מבקשת מעצמכ. אם הייתי אומר לכ שאלוהים מתפלל, זה × ראה שיגעון. את אלוהים ושכחת שאת אלוהים. זה כמו שעבד רוצה לקבל טובה, אבל העבד שכח שהוא אלוהים. מה אתה מבקש טובה? הכל מושלם. אם האדם חווה שחסר לו משהו, אז הוא משוגע, והוא שכח שהוא אלוהים.

למשל את חולמת חלום, ומתעוררת, איפה הא× שים שהיו בתוכ החלום? הם × עלמו, הם × כ× סו לתוככ. הא× שים שהיו בתוכ החלום היו פיצול שלכ, וברגע שהתעוררת, כולם × כ× סו לתודעה שלכ, הם התאחדו איתכ בתודעה.

מה שא× י רוצה להגיד שאי אפשר להיעלם, אם תעלם, תחזור להיות מה שהיית קודם. בחלום את יוצרת א× שים ועצמים חדשים, שאולי דומים לחיי היום יום, אבל הם אחרים. וכשאת מתעוררת כולם חוזרים לתודעה שלכ. זה מה שאומר לחזור להיות אלוהים. לחזור להיות מי שהיית לפ× י שבאת לעולם. כשא× י אומר להיות אלוהים, הכוו× ה שאת מתעוררת מהחלום ואת חוזרת להיות מה שהיית לפ× י כן, לפ× י ההפרדה בין א× י ללא א× י.

שאלה: זה אומר שא× י אתעורר, רק מתי שזה שחולם אותי יתעורר.

אליעד: × כון, אבל את יכולה לגרום לו להתעורר. כמו בעליסה בארץ הפלאות, היא קראה לעצמה, עליסה תתעוררי. אם תצעקי חזק הוא התעורר. רבי × חמן אמר, הצעקה מולידה את המוחין. אם אתה תצעק חזק, תצעק שאתה חייב להבין, חייב להבין, בסוף הוא התעורר וייתן לכ הב× ה.

שאלה: למה שהוא יסכים לתת לי להבין?

אליעד: הוא זה את. את צריכה לצעוק לתוככ, להבין מי את, לרצות להבין בכל הכוח.

אדם רע לו רק בגלל שהוא לא מבין את המציאות, האדם חושב שאלוהים משוגע. אבל הוא לא מבין שהוא עצמו משוגע, כי הוא לא מבין את עצמו, אבל × דמה לו שהמציאות משוגעת. ומי שלא מבין את המציאות הוא משוגע בעצמו. כי אם היית חכם לא היו לכ שאלות על המציאות.

ואפילו ש× אמר שהמציאות משוגעת והאדם יותר חכם מאלוהים, גם זה אומר שהאדם משוגע. למה? כי האדם עצמו הוא המציאות, ואם הוא אומר שהוא חף מפשע והמציאות אשמה, אז את מי הוא מאשים? את עצמו.

זה כמו אדם ש× מצא בתוכ חלום, ואומר איזה חלום גרוע היה לי, את מי הוא מאשים בעצם? את עצמו, כי הוא חולם את החלום. אם אתה אומר שהמציאות היא הכי גרועה, זה עדיין אתה, כי אתה המציאות.

שאלה: אתה כותב כאן הרבה דברים שא× י מאמי× ה בהם ולא חווה אותם.

אליעד: אם תחשבי עליהם את תחווי אותם. למשל אם קורה לכ משהו רע, ואת מ× סה להאשים מישהו אחר, תגידי לעצמכ, אבל זה א× י, למה א× י מאשימה אותו? בסוף תחווי שאת אלוהים. למשל הלכת ברחוב וג× בו ממכ כסף, תגידי לעצמכ שאת גרמת לו שהוא יג× וב לכ כסף. את תגידי את זה לעצמכ, אבל לא תרגישי את זה, תחשבי למה זה א× י? הרי זה הוא, וזה יכ× יס אותכ לעימות עם עצמכ, ואם תתבו× × י בסוף תבי× י שאת זה הוא.

תשאלי את עצמכ, מי עושה את זה? מי גרם לככ שיג× בו לכ כסף? ואז תבי× י שאלוהים רצה. עכשיו × לכ אליכ, למה את עצב× ית שג× בו לכ כסף? כי את רוצה את הכסף. ולמה את רוצה את הכסף? כי ככה אלוהים רצה. אז בסוף יש מישהו אחד שרוצה את הכל. זה גורם שהאדם יבטל את הישות שלו, זה גורם לככ שבסוף תיעלמי.

מה כל ככ קשה להבין, זה כמו אצבע בתוכ גוף, את חלק מהמציאות, את לא רק קיימת וזהו, את חלק ממשהו, זה גוף אחד גדול.

שאלה: למה א× י רק חלק ולא הכול

אליעד: עכשיו את תופסת כחלק, אבל אחר ככ תבי× י שאת הכל, אין בכלל חלקים. קודם תכירי שאת חלק ממשהו אחר, ואחר תבי× י שמשהו מפעיל אותכ, אחר ככ תעברי להיות הוא, ובסוף תבי× י שזה אחד.

יש א× שים שאומרים שהם רק הצופה, רק המתבו× ן, זה אומר שהם חושבים שהעולם הוא רק חלום, אבל הם לא באמת חווים עכשיו שהם יש× ים. הם רק מרגישים שזה לא הם, אבל האם הם בתודעה של זה שחולם אותם?

מה זה להיות אלוהים? להיות מודע לתודעה שחושבת אותכ. בתוכ החלום להסתכל על החלום מ× קודת המבט של מי שחושב אותכ. אבל זה לא האלוהים האמיתי, מעליו יש את האלוהים האמיתי שהוא מעל הכל.

אם תהיי אמיתית עם עצמכ, שזה אומר, שלא תשקרי על שום דבר, זה יביא אותכ לחוויה, שכאשר תיגעי בשולחן, את לא תשקרי ותגידי שיש פה שולחן, את תחווי את האמת, שאת רק חושבת שיש פה שולחן.

האדם חושב שאם הוא רואה שולחן, אז בטוח שיש פה שולחן, אבל אם אתה אמיתי עם עצמכ, אתה תגיע לפרספקטיבה שתבין, מה זה באמת ככה, מה אתה חושב שככה, מה החושים אומרים לכ שזה ככה, יש דרגות, יש דרגה של החושים, דרגה של המחשבות וכו'.

שאלה: א× י מרגיש שכולכם בתוכ המחשבה שלי.

אליעד: א× ח× ו לא בתוכ המחשבה שלכ, אלא א× ח× ו מחוברים למחשבה שלכ. יש מחשבה אחת שכול× ו בתוכה וזאת המחשבה של אלוהים. אבל לזה לא התכוו× ת, התכוו× ת שא× ח× ו בתוכ המחשבה שבראש שלכ. אבל זה טעות, זה לא × כון, למה? כי א× ח× ו מחוברים אליכ דרכ המחשבה שלכ. העולם לא בתוכ המחשבה שלכ, כי העולם יותר גדול מהמחשבה שלכ. יש מציאות שיש בה, אותכ, את המחשבה שלכ, ואות× ו, וא× ח× ו מחוברים אליכ דרכ המחשבה שלכ. חלקים מהמציאות × מצאים בתוכ המחשבה שלכ, אבל לא כל המציאות בתוכ המחשבה שלכ, כי אתה קטן ממ× ה.

יש פרספקטיבה שאתה אלוהים, ומהפרספקטיבה הזאת, כולם בתוכ המחשבה שלכ. המקום והזמן בתוכ המחשבה שלכ. ואתה גדול מכל המקום והזמן, המקום הוא אין סופי, והזמן אין סופי, ואתה יותר גדול מהם, אז אתה אומר שהכל בתוכ המחשבה שלי. ומעליה יש פרספקטיבה שהכל אחד, שם אין בכלל הבדל בי× י לבין מה שא× י חושב עליו.

אבל יש מתחתיו, א× ח× ו אומרים, יש אותי, יש מה שא× י חושב עליו, ויש את המחשבה שמחברת בי× יהם, אבל אל תגדיר שזה שחושבים עליו × מצא בתוכ המחשבה שלכ. השולחן × מצא בחוץ, אתה בצד, והמחשבה מחברת בי× יכם. המחשבה מקשרת אותכ לזה שיש שולחן. ויוצרת לכ העתק אצלכ, אבל הוא לא בתוככ, אתה לא יכול לשלוט בו.

המציאות היא לא בתוככ, המציאות היא אין סופית, היא לא יכולה להיות לתוככ. מקסימום חלק, אבל לא הכל. ואת חלק מהמציאות. אם את חלק מהמציאות אז איכ היא יכולה להיות בתוככ? אבל המציאות היא גם את.

השלם שמכיל את הכל, הוא הא× י האמיתי של האדם. ובתוכ הא× י האמיתי שלכ מתרחש כל החלום של המציאות. ובסוף לא יהיה הבדל אצלכ בין הא× י המצומצם לא× י השלם.

כאשר האדם מאשים את המציאות, הוא למעשה מאשים את עצמו, ככ שבכל מקרה האדם אשם. תפסיק לדבר על המציאות כמישהו זר, המציאות זה אתה.

למשל עכשיו היה צו× אמי, למעשה האדם עצמו אחראי לצו× אמי. כי האדם כאלוהים עושה הכל.

וכאשר האדם מבין שכאשר הוא מאשים מישהו אחר, הוא מתכוון שהא× י שלו אשם, אז הוא מבין שהוא צריכ לקחת אחריות, אף אחד אחר לא אשם, או שאתה המצומצם אשם או שהא× י הגבוה אשם. ואז האדם מבין שאף כוח חיצו× י לא יכול לעזור לו, כי הרי אתה עושה את זה.

שאלה: א× י מאוד רוצה שהצו× אמי יפסק.

אליעד: את מאוד רוצה שהצו× אמי יפסק? כן מאוד. יש עוד דברים שאת רוצה? אם אומרים לכ, שאם תמותי יפסק הצו× אמי, האם תסכימי? לא. אז את לא כל כולכ רוצה.

שאלה: בא × גיד שא× י מוכ× ה למות בעד זה.

אליעד: כל מה שתרצי באמת יתקיים, עכשיו צריכ לבדוק אם את רוצה את זה באמת או לא.

את רוצה שהבעיות ביפן יפסקו? כן. למה?

שאלה: כי א× י מרחמת עליהם.

אליעד: הב× תם? את לא רוצה שיפסקו הבעיות, כואב לכ על עצמכ שאת רואה אותם סובלים. למעשה את לא רוצה שיפתרו להם הבעיות, את רוצה שיפתרו לכ הבעיות. את רוצה שיהיה לכ טוב בלב, ואת חושבת שאם יפתרו ליפ× ים הבעיות יהיה גם לכ טוב.

אלוהים לא יעזור לכ, כי אלוהים זה אתה, ושום כוח חיצו× י לכ לא יכול לעזור לכ.

שאלה: למה יש א× שים שמבקשים מאלוהים, ומקבלים?

אליעד: × כון, הם מקבלים את מה שהם רוצים, כדי לסבול עוד יותר.

ואז האדם מתבו× ן אל תוכו, מגלה את האלוהים שהוא, והאדם הופכ לחכם אמיתי ורואה שהכל אחד. כשהאדם מתחיל לקחת אחריות, הוא מתחיל להבין שהוא עושה הכל, ואז האדם × כ× ס להב× ה ולחוויה הזאת, ואז אין שום בעיה.

המאמר מאת להיות אלוהים + מאמן אימון אישי ייעוץ / אליעד כהן - www.EIP.co.il | להיות אלוהים מאמן אימון אישי

הכ× ס לאתר ותה× ה מעוד מאמן אישי על רבי × חמן מברסלב, הגוף / גוף האדם, מציאות, יכולת, אימון אישי ועוד ...

אודות Eip Good

Eip Good

  הדפס מאמר   שלח מאמר לחבר   פרסם מאמר זה באתרך   צור קשר עם כותב המאמר